מדינת ישראל-מנהל מקרקעי ישראל ע"י עמידר נ' זהרני עמוס ואח'

פסק דין משלים

א.עובדות

1.התובעת היא בעלת הזכויות לגבי המקרקעין המצויים ברח' יהודה הלוי 168/2 בראש העין.

2.על המקרקעין בנוי בית בן 2.5 חדרים שבו מחזיקים הנתבעים איש ואשתו.

3.עפ"י הסדר דיוני מיום 13.8.09 התבקשתי להכריע האם על תוספת לדירה חלה ההגנה הקבועה בחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) התשל"ב-1972 (להלן: "החוק").

4.בפס"ד חלקי מיום 1.9.09 קבעתי כי הגנת החוק פרושה על 1.5 חדרים של הבית, ואלו על היתרה לא חלה הגנת החוק.

5.משהצדדים לא הגיעו להבנה בשאלת דמי השכירות הראויים לגבי התוספת, ניתנה על ידי החלטה ביום 29.11.10 המורה לצדדים להגיש סיכומים בכתב לגבי שאלה זו, ועלי ליתן פס"ד מנומק על בסיס הסיכומים ולא בתוקף סמכותי לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

ב.הדיון

1.התובעת טוענת כי:

א.בהודעתה מיום 15.11.10 בה העבירה הצעתה למתן פס"ד על בסיס סיכומים בכתב, דרשה שהנתבעים לא יטענו טענות פורמליות, לרבות בשאלת דרכי הוכחת דמי השמוש. משלא באה תגובה מצד ב"כ הנתבעים וניתנה ע"י ביהמ"ש ההחלטה מיום 29.11.10, אי אפשר לחזור לאחור.

ב.הנתבעים לא שלמו לה מאומה על חשבון המגיע מהם בגין התוספת.

ג.הנתבעים חבים לה סך כולל של 66,525 ₪ עד ליום 31.10.10 כדלהלן:

1.לשנה הקלנדרית 2002 – 2,400 ₪.

2.לשנים הקלנדריות 31.10.10-2003 לפי 580 ₪

לכל חודש (94 חודשים) – 54,520 ₪

3.ריבית פיגורים -9,605 ₪

66,525 ₪

ד.החישוב הנ"ל לוקח בחשבון את מצבם של הנתבעים עפ"י הנוהג והמקובל בחברת עמידר, לכן אין לבצע הפחתות כלשהן.

ה.יש לחייב את הנתבעים בהוצאות הולמות, שכן בזבזו זמן של ערכאת הערעור, ערכאה זו וב"כ התובעת.

2.הנתבעים טוענים כי: